בכל שנה בחודש ינואר יוצאת האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) עם המלצות לצוות הרפואי לטיפול בסוכרת (לקריאת ההמלצות לחצו כאן).

המלצות אלו מבוססות על מחקרים קליניים  אותם סוקר הצוות הרפואי בכל שנה מחדש לפני כתיבת ההמלצות. האגודה האמריקאית לסוכרת מדגישה בשנים האחרונות, כי אין דפוס אכילה אחד שמתאים לכלל האנשים, אלא יש להתאים לכל אדם את דפוס האכילה המתאים לו באופן אישי לפי תרבותו, צרכיו ומנהגי האכילה שלו. התאמה אישית כזו  תבטיח שהסוכרתי יוכל לשמור על דפוס האכילה שבחר לאורך זמן. כמובן שיש להתאים את התזונה לבדיקות הדם. האגודה האמריקאית מוסיפה ואומרת שאין המלצה תזונתית אחת המתאימה לכל הסוכרתיים מבחינת כמות הפחמימות, החלבון והשומן.

כל הכתוב למטה מתייחס לבוגרים עם סוכרת מסוג 1 שאינם בהריון ואינו מתייחס לילדים.

החל משנת 2013 האגודה האמריקאית לסוכרת ממליצה על שלושה דפוסי אכילה בניהול הסוכרת : דפוס ים תיכוני’  דפוס צמחוני או טבעוני ודפוס דל פחמימות. יחד עם זאת מדגישה האגודה האמריקאית לסוכרת כי החסרון העיקרי בדפוס דל מאוד בפחמימה הינו הקושי בהתמדה בה לאורך זמן. להלן פירוט על כל אחד מדפוסי התזונה:

• דפוס תזונה ים תיכוני –תזונה המבוססת על דגנים מלאים, קטניות ( לפחות 3 פעמים בשבוע ), ירקות, דגים ( לפחות 3 פעמים בשבוע ) ועופות, גבינות לבנות,  שמנים וביניהם בעיקר שמן זית ואגוזים. הפירות מהווים תחליף למתוקים בדפוס זה.
• דפוס תזונה צמחוני או טבעוני-  דומה לתזונה הים תיכונית רק ללא דגים ועופות. הדפוס הטבעוני כמובן לא יכלול מוצרים מן החי, כאשר הקטניות הן מקור החלבון העיקרי בדפוס זה.

דפוס תזונה דל פחמימות – אז למה מתכוונים כשאומרים דפוס, או תזונה דלת פחמימות? האגודה האמריקאית לסוכרת  מסבירה שקיימות מספר הגדרות שונות לתזונה דלת פחמימות, ולמעשה מגדירה שני דפוסים תחת קטגוריה זו:

• דפוס דל בפחמימה – דפוס המגביל פחמימות בצורה מתונה. הכוונה היא לתזונה שבה צורכים פחות מ130 גרם פחמימה ליום.
• תזונת פליאו (פליאוליתית)  או תזונת האדם הקדמון , נכנסת לקטגוריה זו של הגבלה מתונה  בפחמימות . מדובר בתזונה שקרנה עלה בשנים האחרונות, גם בישראל, המבוססת על שימת דגש על סוג המזון ולא על כמות הפחמימות. בתזונה זו לא צורכים מזונות מעובדים, לא אוכלים מוצרי חלב, קטניות ודגנים. כן צורכים תפוחי אדמה ובטטה בכמות מתונה, שורשים, ירקות  ופירות – בעיקר פירות יער. בפליאו יש לצרוך בשר שאינו עתיר בשומן, כפי שצרך האדם הקדמון בטבע.
• דפוס דל מאוד בפחמימה – דפוס המגביל מאוד צריכת פחמימות, בהגדרה זו נכללים כל דפוסי האכילה הכוללים פחות מ-50 גרם פחמימה ביום. בקטגוריה זו נמצאות התזונה הקטוגנית ( כ21 גרם פחמימה ביום ), אטקניס ( שלב א של דיאטת אטקניס ) וברנשטיין (30 גרם פחמימה ביום).

בתחילת ינואר פרסמה האגודה האמריקאית לסוכרת את  ההנחיות לשנת 2018. בהנחיות אלו היא חוזרת ומדגישה כי מקומה של תזונה דלת פחמימות אינו ברור עד היום. זאת, בין היתר, משום שבספרות המקצועית קימות הגדרות שונות לתזונה דלת פחמימות.

בספרות המקצועית (הכוונה למחקרים קליניים שפורסמו בעיתונים מדעיים) תוארו יתרונות רבים לתזונה דלת פחמימות: היא משפרת את איזון הסוכרת ואת שומני הדם, מסייעת בירידה במשקל ומסיעת בשמירה על משקל והיתרון הגדול שלה בסוכרת מסוג 1 היא הפחתה משמעותית באירועי היפרגליקמיה והיפוגליקמיה, שמובילה בתורה לשיפור משמעותי באיכות החיים. אלא שיתרונות אלו תוארו רק בטווח הקצר ולא נבדקו לטווח הרחוק.

בכל הנוגע לתזונה הדלה מאוד בפחמימות, האגודה האמריקאית לסוכרת מציינת כי היא כוללת מספר יתרונות (היתרונות המפורטים למעלה לגבי תזונה דלת פחמימות), אך מתאימה רק לתקופה של 3-4, בשל הקושי לדבוק בה לאורך זמן. עוד מציינת האגודה האמריקאית שניתן לנהל את הסוכרת בעזרת תזונה דלת פחמימות, אבל רק אם היא  נעשתה מתוך בחירה של הסוכרתי. על פי רישומי האגודה האמריקאית לסוכרת, רוב הסוכרתיים מבצעים הפחתה מתונה בצריכת הפחמימות.

בשנת 2015 פורסם מאמר סקירה (1) שנכתב ע"י מספר דיאטנים ואנדוקרינולוגים מרחבי העולם. במאמר זה סקרו מאמרים שפורסמו עד לשנת 2015  בנושא תזונה דלת פחמימות וכללו 10 יתרונות לתזונה דלת פחמימות בסוכרת מסוג 1 וסוג 2, ביניהם: שיפור משמעותי באיזון הסוכרת, שיפור בשומני דם מסוג טריגליצירדים, שיפור ברמות הכולסטרול הטוב, שמירה על משקל ובקרב סוכרתיים מסוג 1 הפחתה משמעותית באירועי היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.  בקרב סוכרתיים מסוג 2 נצפתה גם הפחתה משמעותית בצריכת התרופות. עם זאת הסוקרים מציינים שהם התייחסו בסקירה שלהם לכל ספקטרום התזונה הדלה בפחמימות, כלומר כל תזונה שבה 5% מהקלוריות ועד 40% מהקלוריות מורכבות מפחמימות, או לחילופין מ-21 גרם פחמימות ועד 126 גרם פחמימות ליום. הסוקרים קוראים במאמר שלהם לקובעי מדיניות בסוכרת ( כמו האגודה האמריקאית לסוכרת ) להמליץ על דפוס דל פחמימות כבחירה ראשונה, כחלק מהטיפול בסוכרת סוג 1  וסוג 2. לא מדובר רק על תזונה דלה מאוד בפחמימות, אלא בכלל על הגבלה כלשהי בצריכת הפחמימות.

בשנים האחרונות, צבר דפוס התזונה הדל מאוד בפחמימות מקום מרכזי ברשתות החברתיות ובישראל בכלל. מרבית האנשים הבוחרים בשיטה זו, אינם פונים לדיאטניות אלא לרשתות החברתיות ואלו מהוות עבורם הן מקור ידע והן קהילה תומכת. חשוב לזכור כי תמיכה ברשתות החברתיות אמנם יכולה לסייע, אך חלק ממובילי השיח ברשתות החברתיות אינם אנשי מקצוע בתחום התזונה.

החיסרון העיקרי של התזונה הדלה מאוד בפחמימות הוא הקושי להתמיד בה לאורך זמן. מעבר לכך, קיימת תקופת ‘הסתגלות’ עם המעבר לתזונה זו, הכוללת לא פעם שינויים בעיכול (עצירות או שלשול),ריח רע מהפה ( קטונים ),  חולשה ועייפות, בעיות בריכוז ותשוקה עזה למתוק. סימפטומים אלו חולפים עם הזמן. תזונה דלת פחמימות עלולה לגרום למחסור בוויטמינים בטווח הרחוק (בעיקר ויטמיני B), לבעיות רגשיות ובילדים – בעיות בגדילה ובהתפתחות (2).

• 1Nutrition. 2015 Jan;31(1):1-13. doi: 10.1016/j.nut.2014.06.011. Epub 2014 Jul 16. Dietary carbohydrate restriction as the first approach in diabetes management: critical review and evidence base.Feinman RD1, Pogozelski WK2, Astrup A3, Bernstein RK4, Fine EJ5, Westman EC6, Accurso A7, Frassetto L8, Gower BA9, McFarlane SI10, Nielsen JV11, Krarup T12, Saslow L13, Roth KS14, Vernon MC15, Volek JS16, Wilshire GB17, Dahlqvist A18, Sundberg R19, Childers A20, Morrison K21, Manninen AH22, Dashti HM23, Wood RJ24, Wortman J25, Worm N26.
• 2Pediatr Diabetes. 2017 Apr 11. doi: 10.1111/pedi.12527. [Epub ahead of print] Endocrine and metabolic consequences due to restrictive carbohydrate diets in children with type 1 diabetes: An illustrative case series.de Bock M1,2,3, Lobley K4, Anderson D5,6,7, Davis E1,2,3, Donaghue K8,9, Pappas M5,6,7, Siafarikas A1,2,3,10, Cho YH11,12, Jones T1,2,3, Smart C5,6,7.