מתן סנפליסקי, בן 14.5
אני לא נותן לסוכרת לעצור אותי
שלום, קוראים לי מתן סניפליסקי, אני בן 14 וחצי ואני גר ביישוב מיתר שליד באר שבע. אני סוכרתי מגיל 7 (כבר 7 וחצי שנים). אני מאוד אוהב ספורט וביחוד רכיבת שטח על אופניים. אני לא נותן לסוכרת לעצור אותי ואני ממשיך לעשות הכל!
כמובן שתמיד יש גם את הסוכרת שמזכירה לי שהיא שם עם איזה היפו או היפר ואסור להתעלם ממנה.
בכדי לעסוק בפעילות גופנית או כל פעילות אחרת חייבים לשמור על הסוכר.
נכון שלפעמים אין לנו כוח ובדיוק לא מתחשק לנו לבדוק סוכר או לאכול, אבל בכדי להמשיך, חייבים להתייחס גם לסוכרת ולטפל בעצמנו.
אני בחרתי להתייחס לסוכרת שלי יותר כאל חבר מאשר מחלה או מועקה. אחרי הכל, אנחנו תמיד ביחד לטוב ולרע.
שני אחיי הגדולים הם צוללנים וגם אני תמיד חלמתי לצלול. תמיד חשבתי שלא אוכל לצלול בגלל הסוכרת,
אך לפני כחודש הגשמתי את החלום שלי וצללתי.
יצרתי קשר עם מועדון צלילה שמוסמך לצלול עם סוכרתיים והסבירו לי שסוכרתיים מאוזנים בהחלט יכולים לצלול.
כשהגיע היום הגדול, הגענו למועדון, התארגנו וירדתי עם מדריך ועם אחיי הגדולים לצלילה של כחצי שעה.
החוויה הייתה פשוט מדהימה! השקט, הרוגע, הדגים והאלמוגים יוצרים את החוויה המושלמת מתחת למים.
לפני הירידה לצלילה דאגתי שהסוכר יהיה יחסית גבוה (180) ושתהיה לי פחמימה מורכבת בדם בכדי לא להיכנס להיפו במהלך הצלילה.
יצאתי מהצלילה עם סוכר 174. במהלך הצלילה הסוכרת לא הפריעה לי בכלל ושוב, ביחד עם הסוכרת הגשמתי עוד חלום.
אל תפחדו לעשות דברים ולהגשים חלומות בגלל הסוכרת. בעזרת איזון, שמירה נכונה וכוח רצון ניתן לעשות ה-כ-ל!