סוכרת מסוג 1 וצום יום הכיפורים
האם מותר לנו לצום עם סוכרת מסוג 1?
זו שאלה שהתשובה עליה אינה אחידה לכולם. חובה על כל אחד להתייעץ עם הרופא המטפל בו. יש לקבל הנחיות להתנהלות נכונה ולשינוי מינוני האינסולין במהלך הצום בכדי למנוע סיבוכים אפשריים.
ניתן גם להתייעץ עם גורם הלכתי האם חלה עליכם חובת צום יום הכיפורים.
אם בחרתם לצום לאחר התייעצות ואישור של הרופא המטפל, יש לקחת בחשבון את גורמי הסיכון הכרוכים בצום יום הכיפורים:
– היפוגליקמיה – ירידת סוכר מתחת לערך של 70 מ"ג/דצ"ל.
– חמצת סוכרתית – קטואצידוזיס, שנגרמת כאשר יש בגוף מחסור באינסולין וכתוצאה מכך הגוף מפרק שומנים ונוצרים קטונים שמעלים את רמת חומציות הדם ועלולים לגרום לנזק עד כדי מצב מסכן חיים (ראו כתבה שלנו על חמצת וקטונים).
– חמצת סוכרתית – קטואצידוזיס, שנגרמת כאשר יש בגוף מחסור באינסולין וכתוצאה מכך הגוף מפרק שומנים ונוצרים קטונים שמעלים את רמת חומציות הדם ועלולים לגרום לנזק עד כדי מצב מסכן חיים (ראו כתבה שלנו על חמצת וקטונים).
– התייבשות – קיים סיכון גבוה להתייבשות כשרמות הסוכר גבוהות בדם.
– ירידה בלחץ הדם.
במצבי חולי, כולל מחלת חום, לא מומלץ לצום שכן קיים סיכוי מוגבר לחמצת סוכרתית. לנשים הרות אסור לצום. חשוב שבוגרים שבחרו לצום וקיבלו אישור רופא, יתייעצו עם הרופא המטפל לגבי ניהול הסכרת במהלך הצום ויקבלו הנחיות בנושאים הבאים:
– אישור לצום ביום כיפור.
– מינון אינסולין ליום הצום, כולל מינוני אינסולין בזאלי.
– התדירות בה יש לבצע בדיקות של רמות הגלוקוז בדם במהלך הצום.
– הנחיות ברורות לגבי הנסיבות בהן יש לסיים את הצום מוקדם מהצפוי.
– יעדי סוכר אישיים ובטוחים לשעות הצום.
מטופלים שבחרו לצום צריכים להיות בעלי נכונות:
– לאכול במקרה של היפוגליקמיה.
– לבדוק סוכר במהלך הצום בתדירות שהנחה הרופא.
– לשאת מד סוכר לכל מקום כולל בית הכנסת.
– להיערך למצבי היפוגליקמיה: לשאת טבליות גלוקוז או קוביות סוכר וקרקרים לכל מקום כולל בית הכנסת. להפסיק את הצום בערכי סוכר קיצוניים.
– למשתמשי משאבות אינסולין – להשתמש בבסיס זמני של מספר שעות ולשנותו בהתאם לתנודות הסוכר בדם.
הכנות לקראת הצום:
– למטופלי משאבות: לוודא שברשותכם עט אינסולין לגיבוי למקרה של תקלה במשאבה ושידוע לכם מינון האינסולין להזרקה.
– לשתות שתייה מרובה בערב יום הכיפורים ( במהלך כל היום ) כדי להקטין את תחושת הצימאון במהלך הצום.
– בסעודה מפסקת: להעדיף עמילנים ודגנים מלאים על סוכרים לשיפור תחושת השובע .
– לאכול ארוחה משולבת של פחמימות, חלבונים ושומנים, שיגרמו להאטת קצב ריקון הקיבה ולתחושת שובע ממושכת .
– להימנע ממזונות חריפים עשירים במלח כמו זיתים, חמוצים, גבינות מלוחות, פיצוחים מלוחים, חטיפים ותבשילים עתירים במלח, כדי להקטין את תחושת הצימאון במהלך הצום.
– להיערך למצבי היפוגליקמיה: להכין טבליות גלוקוז או סוכר.
– לוודא המצאות גלוקגון בתוקף.
התנהלות במהלך הצום:
– לבדוק את רמות הסוכר בדם בתדירות שנקבעה על ידי הרופא ולשאת גם לבית הכנסת מד סוכר וטבליות גלוקוז למצב של היפוגליקמיה.
– למשתמשים במשאבות אינסולין מומלץ להשתמש בבסיס זמני ולשנותו בהתאם לתנודות הסוכר בדם.
בסיום הצום:
– לשתות מים, לשבור את הצום באכילת פחמימה כמו פרי או תמר ולחזור לאכול בהדרגה.
לסיכום:
– אין להפסיק את הזלפת האינסולין הבזאלי או הזרקת האינסולין הבסיסי לגמרי בשל חשש לחמצת סוכרתית.
– יש להתייעץ עם הרופא לגבי מינון האינסולין בצום.
– להתאמה אישית של ההתנהלות במהלך הצום, יש להתייעץ עם הצוות הרב-מקצועי: רופא, אחות ודיאטנית.
בברכת גמר חתימה טובה, ד"ר ברוריה שר, דיאטנית האגודה לסוכרת נעורים (סוכרת מסוג 1)
* המלצות אילו אינן מחליפות יעוץ רפואי אישי של הצוות המטפל