מה ההבדל בין HbA1C לבין קטונים? ד”ר ברוריה שר, דיאטנית קלינית ודיאטנית האגודה

הסבר מקוצר:

בדיקת קטונים מבצעים כדי למנוע מצב של חמצת סוכרתית, שיכולה להביא למצב המסכן חיים, ואילו בדיקת המוגלובין מסוכרר  HbA1C היא בדיקת דם המיועדת להערכת יעילות הטיפול בסוכרת ומשמשת גם לאבחון סוכרת.

וכעת, הסבר מפורט שמומלץ לקרוא על מנת לדעת מתי ואיך נדרש לפעול:

ראשית, מהו המוגלובין (Hemoglobin)?

המוגלובין הוא מולקולה חלבונית המכילה ברזל ונמצאת בתאי הדם האדומים. ההמוגלובין קושר חמצן ונושא אותו לתאי הגוף. רמה תקינה של המוגלובין הכרחית לשם אספקת חמצן תקינה לכל תאי הגוף.

המוגלובין מסוכרר (HBA1C)  הוא המוגלובין הקשור למולקולת סוכר, שנוצר מחיבור בין ההמוגלובין שבכדורית הדם האדומה לבין הסוכר המומס בדם.

ככל שרמת הסוכר בדם גבוהה יותר לאורך זמן, כך גם עולה רמת ההמוגלובין מסוכרר. אצל  אנשים עם סוכרת רמתו עולה בעקבות ריכוזי הסוכר הגבוהים בדמם. 

רמת ההמוגלובין המסוכרר (HBA1C) משקפת את ממוצע ערכי הסוכר בדם בשלושת החודשים שקדמו לביצוע הבדיקה (הבדיקה אינה אמינה במצבי אנמיה ועוד).

תאי הדם האדומים בגוף מתחדשים כל שלושה חודשים בערך, ולכן רמת המוגלובין המסוכרר בתאי הדם משקפת את רמת הסוכר בדם ב־3 החודשים האחרונים שקדמו ליום הבדיקה.

מדוע מבצעים בדיקה של רמת ההמוגלובין המסוכרר באופן תדיר (כל 3 חודשים)?

הבדיקה מסייעת לדעת את מידת האיזון של הסוכרת, כלומר, האם הטיפול במחלה יעיל או מצריך שינוי. סוכרת מאוזנת היא שמירה על HBA1C קטן מ-7% אצל רוב האנשים. שמירה קפדנית על איזון ערכי הסוכר מסייעת בהפחתת סיבוכי הסוכרת ארוכי הטווח.

היום, כתוצאה ממהלך חדשני של רשת סופר-פארם שנעשה ביוזמה ובשיתוף האגודה לסוכרת נעורים ובעידוד משרד הבריאות, סוכרתיים מסוג 1 בוגרים יכולים לגשת לאחד מסניפי הרשת ברחבי הארץ, לבצע בדיקת המוגלובין מסוכרר HbA1C בדם מהאצבע (בדיקה קפילארית) ולקבל את התוצאות במקום. זאת תמורת תשלום נמוך מאוד  של כ-20 ש"ח לחברי האגודה, בהצגת כרטיס חבר בתוקף.

קטונים וחמצת סוכרתית  (קטואסידוזיס  DKA)

חמצת סוכרתית נגרמת כתוצאה ממחסור באינסולין. להלן הסבר על התהליך: 

במצב נורמלי האינסולין מוביל את הגלוקוז מכלי הדם לתאי הגוף וכך מאפשר לתאים לנצל את הגלוקוז לאנרגיה. כשאין אינסולין בגוף* הגלוקוז נשאר בדם וגורם להיפרגליקמיה והגוף עובר למצב של רעב.

במצב זה הגוף שורף את רקמת השומן ונוצרים קטונים. רמה גבוהה של קטונים מעלה את רמת החומציות בדם (כלומר מורידה את הPH-), מה שמוביל לחמצת, או קטואסידוזיס, DKA, כלומר יותר מדי חומצה בדם.

רמה גבוהה כזו של קטונים היא מאוד מסוכנת ויכולה להווה סכנת חיים אם לא מטפלים. במצב כזה יש לפנות למוקד או למיון. 

*אין אינסולין בגוף כששוכחים להזריק את האינסולין הארוך (כמו לנטוס, לבמיר, טרגלודק), כשיש תקלה  במשאבה או במצבי מחלה וסטרס שונים כפי שמפורט בהמשך.

כיצד מאבחנים חמצת (קטואצידוזיס)? 

אבחון חמצת (קטואצידוזיס) נעשה לרוב במרפאה או מוקד או חדר מיון בבדיקה. בודקים נוכחות קטונים בדם, רמה תקינה היא כזו הנמוכה מ-0.6 יחידות מיקרומול לליטר. 

ניתן לערוך בדיקה בבית באמצעות מקלונים לבדיקת קטונים בשתן. מומלץ לפנות לאחות המרפאה לסוכרת כדי לקבל הדרכה והסבר על אופן השימוש בערכת הקטונים בבית. רמת קטונים תקינה  בשתן היא עד ל-2+ יחידות.

חשוב לדעת כי רמת הקטונים בשתן מייצגת את רמת הקטונים בדם שהייתה כשעתיים לפני הבדיקה בשתן. בביצוע הבדיקה בבית יש להשתמש בשתן טרי ולהשתמש בערכה שלא פג תוקפה. יש לזכור כי קופסת מקלונים לבדיקה פוקעת כעבור חצי שנה ממועד פתיחתה.

מדידת קטונים בדם נחשבת למדויקת יותר וכיום יש מכשירי גלוקומטר שמאפשרים מדידה ביתית לרמות הקטונים בדם, ומצריכה שימוש בסטיקים המיועדים לקטונים.

משמעות תוצאות בדיקות הקטונים בדם בגלוקומטר הביתי וכיצד לפעול: 

(באדיבות ד"ר יוסי מניסטרסקי, מנהל מכון הסוכרת פתח תקווה, מכבי שרותי בריאות ומרפאת סוכרת, ביה"ח  מעייני הישועה)

– רמת קטונים מתחת ל-0.6 mmol/L –  הן בטווח הנורמלי.

– רמת קטונים בין 0.6 mmol/L ל-1.5 mmol/L  וקריאות רמת הסוכר מעל  מ-300 mg/dl – יש להתייעץ עם הרופא המטפל  ולפעול לפי הנחיותיו, כי קים סיכון להתפתחות חמצת שייתכן ודורשת סיוע רפואי, במקביל לשתות מים. 

– רמת קטונים מעל ל-1.5 mmol/L – יש לפנות מיידית  למוקד או מיון לקבלת סיוע רפואי וליידע את הצוות המטפל. זהו מצב של סיכון להתפתחות  חמצת סוכרתית (קטואסידוזיס) שהוא מצב מסכן חיים.

מדוע עושים בדיקת קטונים ובאילו מצבים?

לפי הנחיות המועצה הלאומית לסוכרת, יש לבצע בדיקות קטונים במצבים הבאים:

– כשמופיעים תסמינים שמרמזים על חוסר של אינסולין: בחילה, הקאות, כאבי בטן, נשימה מהירה או ריח אצטון/תפוח מרקיב.

– כשרמת הסוכר מעל 250 מ"ג/ד"צ מעל לשעתיים. 

– במצבים של מחלה, טראומה, ניתוח או כל מצב הגורם להחמרה באיזון הסוכרת ועמידות לאינסולין, כמו בתקופות של לחץ או מחזור חודשי. 

– בהריון יש לבצע בדיקת קטונים בשתן בכל מצב מחלה וכן בסוכר מעל ל-180 מ"ג/ד"צ.

 איך מטפלים בחמצת (קטואצידוזיס?)

 חמצת דורשת מתן נוזלים באופן מיידי למניעת התייבשות, לרבות באמצעות עירוי לווריד (בעיקר במצבים בהם המטופל מקיא ואינו יכול לשתות) וכן קבלת אינסולין באופן מיידי להורדת רמות הסוכר בדם.

הטיפול בחמצת  נועד לתקן את החריגה הקיצונית ברמות הסוכר בדם מבלי לפתח סיבוכים בלתי הפיכים, כמו בצקת מוחית ותמותה.