מהי היפוגליקמיה
הגדרה של היפוגליקמיה
היפוגליקמיה הינו מצב של ירידה חדה ברמת הסוכר בדם.
הסימנים הקליניים של היפוגליקמיה: חיוורון, רעד, דפיקות לב, הזעה, טשטוש בראיה.
ללא טיפול מיידי (צריכת גלוקוז דרך הפה), הסימנים יכולים להפוך למסוכנים יותר, כגון: קושי בחשיבה, בלבול, שינויי התנהגות ומצבי רוח קיצוניים. במקרים קשים, ללא טיפול מתאים, יכול מאורע היפוגליקמי להוביל להתכווצויות ולאובדן הכרה.
המאורעות המתרחשים בעת נפילת רמת הסוכר בדם תלויים בעיקר במערכת העצבים האוטונומית – מערכת המופעלת ע"י המוח, אשר בד"כ ניזונה אך ורק מסוכר (גלוקוז). מערכת העצבים האוטונומית מתחילה לפעול במהירות כאשר רמת הסוכר בדם מתחילה לרדת, וגורמת לסדרה של תגובות מורכבות שמטרתן להתנגד להשפעת האינסולין, להאט את קצב צריכת הגלוקוז ולשחרר גלוקוז מ"מאגרי-חירום" פנימיים. מערכת זו מהווה הגנה כמעט מושלמת כנגד היפוגליקמיה באנשים שאין להם סוכרת. אך בחולי סוכרת מסוג 1 , כאשר מנסים להגיע לרמות סוכר בדם כמעט נורמליות ע"י טיפול הדוק ושמירה קפדנית, קורה כי מערכת העצבים האוטונומית מפספסת אירועים של נפילת סוכר, ולעיתים אף חדלה מלהגיב כלל.
כבר יותר מעשור יודעים החוקרים כי שמירה הדוקה של ערכי סוכר בדם מפחיתה את הסיבוכים הקשורים לסוכרת (מחלות עיניים, כליות ועצבים).
על מנת למנוע מצב חריף של היפוגליקמיה על הסוכרתי להיות ער לשינויים בהרגשותיו, וכאשר מופיע אחד הסימנים עליו לאכול מאכל המכיל סוכר, כגון מיץ מתוק, קובית סוכר, פרי, כריך – הכל תלוי בחומרת ההרגשה.
במצב של איבוד הכרה או כטשר הסוכרתי אינו מגיב יש להזריק גלוקגון. אם אין אפשרות להזריק את הגלוקגון, יש להזמין אמבולנס.
במצב של חוסר הכרה בשום אופן אין לנסות להכניס לפיו “שתיה או ממתק בכח".
כיצד ניתן למנוע התקפי היפו חמורים?
לא משנה באיזו מיומנות אתה שולט ברמות הסוכר ובאיזון שלך, לפעמים ישנם מצבים של סוכר נמוך, ולעיתים אפילו נמוך עד כדי כך שזה ממש מפחיד. כאשר אנשים חווים רמות כאלו של היפוגליקמיה הם אינם מסוגלים לטפל בעצמם.
היפו יכול לקרות ללא אזהרה, וחלק מהאנשים יכולים להגיע ללא הכרה ולחדרי מיון.
התקף היפוגליקמיה חמור ניתן למנוע על ידי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים. שלושה מצבים הופכים כל אירוע היפוגליקמיה קל לחמור מאוד:
- מזהים סימנים אך מחכים עם הטיפול - כאשר אתה עסוק מאוד בפעילות כלשהי ולפעמים לא רוצה להפסיד או לפספס, המחשבות לפעמים יכולות להיות מוסחות, ואינך שם לב כי רמת הסוכר בדמך הולכת ויורדת.
- הדחקת הסימנים - לעיתים ישנם אנשים אשר אינם מבחינים מתי הם במצב של היפו עד שזה מאוחר מדי, זהו סימפטום נפוץ מאוד להיפוגליקמיה. חשוב מאוד להיות קשוב לסימנים שהגוף שלנו משדר.
- הגוף משדר מספר סימנים, צריך לשים לב גם לאלו הסמויים - אנו יודעים כיום כי לאחר כחמש שנים מאבחון המחלה סימני ההיפוגליקמיה נוטים להשתנות. הדבר אינו חריג כאשר אותם סימפטומים מוכרים הופכים לסימפטומים סמויים ובמקומם באים סימפטומים אחרים. מצב זה נקרא חוסר מודעות להיפוגליקמיה - ירידה חמורה ברמות הסוכר בדם עד ל- 40% מג"ר ומטה כאשר סימני ההיפוגליקמיה אינם מופיעים. צורה זאת נפוצה יותר אצל חולים עם סוכרת מסוג 1 עם מהלך ממושך ושסבלו מהתקפי היפוגליקמיה חוזרים ומרובים בעבר.
מומחים מעריכים כי התופעה נוצרת עקב פגיעה בשרירים (נטורופתיה), אשר מורידה את רמת האדרנלין המשוחרר מהגוף. האדרנלין הוא הורמון אשר משחרר את הסימפטומים, לדוגמא רעד, קור, זיעה וצמרמורות.
למרות שיתכן ותאבד את הסימנים הפיזיים המלווים את הירידה ברמת הסוכר, עדיין ישארו לך הסימנים המנטליים הכוללים אי יכולת להתרכז, דיבור איטי ומבולבל וחוסר קואורדינציה. במידה ואתה חווה סימנים אלו, כנראה שאלו הסימנים היחידים שתחווה כיוון שהשאר אבדו.
במידה וכן, חשוב לדעת מתי האינסולין בגופך מגיע לשיאו, מתי אכלת לאחרונה ומה אכלת (פחמימות או סוכרים) והאם עסקת בפעילות גופנית. כאשר אנחנו יודעים מתי לצפות להיפוגליקמיה, אפשר לנסות ולמנוע אותה.
בהרצאה של פרופ’ סטפני עמיאל מלונדון, אשר נערכה במסגרת הכינוס הבינלאומית לסוכרת מסוג 1 במרץ 2006 בת"א, הוצגה צורה זאת של היפוגליקמיה. לפי המחקרים שנערכו על ידי פרופ’ עמיאל מסתבר כי קיימת פגיעה תפקודית בחלקים מסויימים של המח שאחראים על גירוי תחושה (הקשורים בהכרה של ירידה בסוכר הדם), האם הפגיעה נרכשת או קיימת מלידה – לא ברור.
בכל אופן, זו היפוגליקמיה מסוכנת ומאחר ויכולה להופיע בכל מצב של עירנות, ובכל שעה משעות היום.
אירועי היפו במהלך הלילה
כמעט 50% מכלל מיקרי ההיפוגליקמיה מתרחשים במהלך הלילה. לכן בדיקת הסוכר לפני השינה היא הבדיקה החשובה ביותר, ועל פי התוצאה עליך להתאים את ארוחת הלילה.
וודא עם הרופא המטפל מהי התוצאה אליה אתה צריך לשאוף לפני השינה, על מנת שלא יהיו לך התקפי היפוגליקמיה במהלך הלילה. אצל ילדים קטנים יותר, מומלץ לבדוק פעם בשבוע לקראת 3 לפנות בוקר על מנת לקבלת תמונה מצב מה קורה במהלך הלילה לרמות הסוכר. במידה והתקפי היפוגליקמיה חוזרים ונשנים במהלך הלילות, יש להיוועץ עם הרופא המטפל על כמות האינסולין הניתנת בשעות אחר הצהריים והערב.
היפוגליקמיה ואלכוהול
במידה ואתה בוחר לשתות אלכוהול, אתה צריך להיות מודע להשפעת האלכוהול על רמות הסוכר. אלכוהול יכול לגרום להיפוגליקמיה גם לאחר מספר שעות מהרגע בו הפסקת לשתות. בנוסף, השפעת האלכוהול גורמת לכך שיותר קשה לך ולסובבים אותך לזהות את סימני ההיפוגליקמיה.
במידה ואתה מתכנן לשתות אלכוהול, וודא כי אכלת ארוחה מלאה המכילה פחמימות לפני האלכוהול. בשום אופן אל תוותר על הארוחה לפני השינה, אפילו אם אתה לא רעב וקצת שיכור. לפני היציאה וודא עם אחד החברים כי הוא ידאג שתאכל לפני שאתה הולך הביתה ויעזרו לך במידת הצורך.
טיפול בהיפוגליקמיה
כאשר מטפלים בהיפוגליקמיה צריך לזכור כי די ב- 15 גרם פחמימות (לדוגמא, 4 סמ"ק מיץ ממותק, 3 טבליות גלוקוזה, 3 גרם קרקרים), וצריך להמתין בערך 15 דקות לפני שרואים שינוי ברמת הסוכר. מומלץ לבדוק גם לאחר כחצי שעה או יותר על מנת להיות בטוחים כי רמת הסוכר עלתה לרמה סבירה. לעיתים אפילו לאחר שזיהינו את סימני ההיפוגליקמיה וטיפלנו על ידי אוכל ושתיה ממותקת שוב יורד הסוכר ואנו נמצאים בהתקף היפוגליקמיה שני, למרות הפחמימות מההתקף הראשון. אל תניחו אוטומטית כי רמת הסוכר עלתה לנורמה – בידקו את רמת הסוכר לאחר היפוגליקמיה וטפלו בעצמכם בהתאם.
בחרו והסבירו לאחד החברים שלכם כיצד להשתמש בערכת גלוקגון ולהזריקה בשעת הצורך.
בזמן נהיגה
אחד המצבים המסוכנים ביותר הוא לחוות היפוגליקמיה בזמן נהיגה. בדוק את רמת הסוכר לפני שאתה מתחיל בנהיגה. במיוחד אם אתה נהג חדש ולפעמים נלחץ מעט על הכביש (לחץ עשוי להוריד את רמת הסוכר). חשוב מתי אכלת לאחרונה, כמה פעילות גופנית ביצעת ומתי הארוחה הבאה שלך. חשוב ביותר שתהיינה לך טבליות גלוקוז במכונית למקרה חירום. עצור בצד במהירות במידה ורמת הסוכר יורדת לך בזמן נהיגה, אל תמשיך לנהוג עד שרמת הסוכר עולה חזרה לנורמה.
אמצעי מניעה
מדידות סוכר עצמיות לעתים קרובות.