ערב ראש השנה תשפ”ה – מחשבות על תזונה לשנה החדשה
אנו עומדים בראשיתה של שנה חדשה, עם מחשבות ובחירות חדשות גם בתחום התזונה. היום אני כותבת לכם במטרה לכוון זרקור על מספר סוגי תזונה ולהזכיר שאין דפוס אחד שמתאים לכולם.
בשנים האחרונות זכתה התזונה הקטוגנית (שמשמשת ברפואה כבר למעלה מ 100 שנה לטיפול באפילפסיה) לתשומת לב משמעותית במדיה החברתית, והפכה גם לנושא שעורר עניין מחקרי עצום בעיקר בשל היותה זרז לירידה במשקל. בשנת 1970 הפכה התזונה הדלה בפחמימות של ד”ר אטקינס לתזונה פופולרית לירידה במשקל . במשך השנים הבאות התרחבה ההתענינות בציבור באימוץ דיאטות שונות לירידה במשקל שבבסיסן הן דלות פחמימה .
למה אני מתכוונת כשאני אומרת דיאטה דלת פחמימה?
דיאטה דלת פחמימה אינה רק דיאטה קטוגנית. ישנן 3 דרגות של דיאטה דלת פחמימה:
1. דל פחמימה: 51-130 גרם פחמימה ליום .
2. דל מאד בפחמימה: פחות מ- 50 גרם פחמימה ליום.
3. דל מאד בפחמימה וקטוגני: פחות מ50- גרם ליום וכמות חלבון מוגבלת. דיאטה המבוססת בעיקר על שומנים. מטרתה לגרום לגוף לשחרר קטונים לשם יצירת אנרגיה כתחליף לשימוש בגלוקוז כמקור אנרגיה .
רבים שואלים אותי האם יש יתרון לדיאטה דלת הפחמימה עבור הסוכרתיים?
התשובה היא כן, התועלת העיקרית בהפחתת הפחמימות בסוכרת מסוג 1 נובעת מעקרון ה”מספרים קטנים – טעויות קטנות”: צריכה נמוכה של פחמימות תוביל להזרקת מינונים קטנים של אינסולין, תקטין שגיאות בחישוב הפחמימות והאינסולין וכתוצאה מכך תמנע היפרגליקמיה והיפוגליקמיה לאחר הארוחות. כלומר תגדיל את הסיכוי להמצא בטווח הירוק.
פעמים רבות הגיעו לאוזני אמירות כמו “איך הגעתי להיפו?” “איך הגעתי ל250?”. נראה שהמצבים הבלתי צפויים הללו התרחשו אחרי ארוחות עתירות פחמימה בהם גדל הסיכוי לטעות בחישוב הפחמימה מה שגורר טעות בחישוב מינון בולוס אינסולין והגעה לערכים מחוץ לטווח הירוק .
כאן אציין שמבוגר שניזון מתזונה דלת פחמימה של 51-130 גר ליום, יכול להנות מכל העולמות של אכילת מזונות שלהם ערך משמעותי בשמירה על הבריאות כמו: קטניות ,ירקות מכל הצבעים ופירות ויחד עם זאת לשמור על סוכרת מאוזנת. מה שעומד בקו אחד עם המלצות האגודות לסוכרת בעולם, להרבות באכילה של ירקות דלים בפחמימות, בעיקר ירוקים, לאכול מינימום של סוכר מוסף וקמח לבן ולהימנע ככל האפשר ממזון אולטרה מעובד המזיק לבריאות. כמו גם להגביל את הפחמימות מכיוון שהן רכיב המזון העיקרי שמעלה את רמת הסוכר בדם. חשוב להדגיש שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם ואין המלצה לגבי כמה להגביל, כל אחד מגביל לפי בחירתו, יכולתו, התנהגות הסוכרת אצלו ואורח חייו .
חשוב לומר כי לא לכולם מתאימה תזונה דלת פחמימה! וזה בסדר. כך למשל ערכתי סקר מדגמי קטן בקרב 50 צעירים בגיל 18-30 עם סוכרת מסוג 1. תוצאות הסקר הראו שרק 13% היו בתזונה דלת פחמימות, במקביל ממוצע ההמוגלובין המסוכרר (Hba1c) של הקבוצה היה 6.5%. כלומר ניתן לאזן את הסוכרת גם ללא דיאטה דלת פחמימות.
המודעות בציבור הרחב להפחתת הפחמימות מנגישה את התזונה דלת הפחמימות על גווניה ומאפשרת לכל מי שבחר בקרב הסוכרתיים לשמור על דפוס זה לעשות זאת גם בארוחות חג משפחתיות . כך למשל בשולחן החג יש סיכוי גדול שנראה השנה יותר תחליפים דלי פחמימה ויותר מנות המבוססות על מגוון של ירקות .
אז איזו תזונה טובה לבריאות של כולנו ולסוכרתיים בפרט ?
התזונה הים תיכונית היא המומלצת. מחקרים מצביעים על יתרונותיה הבריאותיים, במקביל ליתרונות סביבתיים, חברתיים וכלכליים. זו תזונה עשירה בירקות ופירות טריים מכל הצבעים, דגנים מלאים וקטניות (כמות הפחמימות נתונה לבחירה), שמן זית, אגוזים וגרעינים, הרבה מים וללא מזון מתועש ומעובד. היא כוללת גם שילוב של מעט מזונות מן החי שמומלץ לצרוך מהם מספר פעמים בשבוע ולאו דווקא בכל יום, כמו דגים, עופות, ביצים ומוצרי חלב .
מה כדאי לעשות בארוחות כדי להישאר בטווח הירוק ?
- לעקוב אחר רמת הסוכר בשעות שלפני הארוחה כדי לתקן ולהגיע לארוחה בערך הקרוב ל-100 מ”ג/ד”ל ככל האפשר .
- להתחיל את הארוחה בירקות, להמשיך עם החלבון ורק לבסוף את הפחמימות .
- לתת את הבולוס לפני כל אכילת פחמימה, גם במשאבות היברידיות
- לעקוב אחר רמת הסוכר במשך הערב ולכוון שעון מעורר לאמצע הלילה כדי להגיב לרמות הסוכר בשעות שלאחר הארוחה .
אני מאחלת לכם לכבוד ראש השנה שתמצאו את האיזון בין הטיפול בסוכרת להנאות החיים. שתאמינו בבחירה האישית שלכם ותמצאו מי בסביבתכם שיתמוך ויסיע בבחירה זו .
שתזכרו שאיזון אינו רק מספרים אלא גם איך אנחנו מרגישים, ושגם הבחירה בתזונה כזו או אחרת יכולה להשתנות בתקופות חיים שונות ומאד חשוב שתקשיבו לעצמכם .
שנה טובה שלווה ומאושרת
בתקוה ותפילה להחזרת כל חטופינו ולשובם של חיילינו בשלום.
ד”ר ברוריה שר יועצת התזונה ומנגישת מחקרים האגודה לסוכרת נעורים (סוג1)